אני בטוח שלו הבחירה היתה נעשית עתה, אחרי הפלייאוף, הוא לא היה נחשב בכלל בבחירה הזאת.

וגם ווגל – איך שכחתי אותו – בטח בין שלושת הראשונים שלי.

לא ברורים האמריקאים האלה לפעמים.

וודסון, וודסון, וודסון…

מנחם עם כל הכבוד אלייך, ויש הרבההה, וחוץ מזה שרוב הפעמים אני נוטה להסכים איתך, עד שאריק היקר לא יאמן קבוצה אחרת מלבד קבוצה שמכילה את לברון ווויד וחבורת צלפים הטובה בnba, אני נמנע לדרג אותו בתור מאמן טוב או אחד ששייך לטובים ביותר. ראינו כבר מאמנים שדורסים את הליגה רק עם קבוצה אחת, ועושים פאדיחות לשמם הטוב עם כל קבוצה אחרת שהם אימנו אחרייה, ולזה אתה קורא one trick pony לא? יש גם דוגמאות טובות כמו ד׳אנטוני ואפילו ביירון סקוט שבעונת האליפות של הסלטיקס כמעט סיים עם ניו אורלינס במקום הראשון במערב ומשך את הספרס לשבעה משחקים.
אתה טוען שכל מאמן אחר שהיה מאמן את מיאמי היה מגיע להישגים שונים? לא נראה לי וחוץ מזה את הפאדיחה שלו הוא כבר עשה כשהוא הפסיד לדאלאס לפני שנתיים לפני שהוא ״המציא״ את הכדורסל מחדש עפ״י לדעתך. לפעמים כל מה שצריך להיות זה במקום הנכון בזמן הנכון ולמזלו פט ריילי דאג לכך. כפי שאמרתי אני מחכה ליום שבו יאמן קבוצה אחרת ואז נוכל לראות ממה הגאון שלך עשוי באמת, כי אין קשר בין ציונים באוניברסיטה לבין אימון כדורסל מנחם אתה חייב להסכים עם זה הסופו של דבר.

אותן קבוצות עמוסות ״כוכבים״ נפלו בעיקר בגלל מאמן רע או גיל של אותן כוכבים שאמנם הם ביחד אבל הם לקראת שלהי הקריירה או אוסף כוכבים ששילובם ביחד רק מפריע אחד לשני כי מדובר לרוב בסקוררים לא יעילים שיכולים לקלוע 30 כל משחק ולראות את הקבוצה שלהם מפסידה ב10. כגון רודי גיים למיניהם או ג׳יי מאיויים כרמלו אנטונים או דוויט האוורדים למינהם. פרוייקט הגלקטיקוס של הסלטיקס יכל ליפול גם בקלות ללא אימון טוב של ריברס ועוזרו דאז תיבודו. אני חוזר ואומר עם קבוצה שמכילה את לברון וויד שהם הסקוררים הכי יעילים בשנים האחרונות גם אותו ג׳ורג׳ קארל או אפילו איזה קרלמיסימו וכל שאר הבינוניים היו מגיעים איתם לאותם הישגים. עד שספורלטה הזה לא יאמן קבוצה אחרת אני פשוט נמנע מלהביע את דעתי עליו בתור מאמן נקודה. ותזכרו את התגובה הזאת פה כשעוד איזה 4 שנים הוא יאמן איזה מילווקי או פורטלנד.

וואוו יש רגעים פה שהדיון ממש רציני ויש רגעים שבא לך פשוט להקיא על המקלדת.
אני לא מתיימר להגיד מי צודק ומי לא, אני כן חושב שבלהט הדיון הלכתם קצת לאיבוד.
ספולסטרה הוא מאמן טוב, בטח שלא גולם ובטח שלא המאמן הטוב בדורו. הוא אחד מהמאמנים הטובים בליגה ובחירה במקום השני לתואר מאמן העונה היא ראויה מאוד, במיוחד כשיש סוללת מועמדים ראויים כמו הולינס, ג'קסון, ווגל, מקהייל, וודסון, ת'יבודו ופופוביץ'.
עם זאת, הוא לא מעל כולם, לטעמי. כדי שהוא יזכה בתואר מאמן העונה הוא צריך להיות סוג של פפ גווארדיולה, ובמובן מסוים הוא כן פפ גווארדיולה, כי הוא לקח קבוצה טובה ושיפר אותה לרמה של מדהימה, אבל קשה למדוד כמה הוא באמת אחראי לכך וכמה לברון, ומקום שני היא פשרה הולמת.
דווקא הדוגמא של פיל ג'קסון לא מתאימה לדעתי. על אותו משקל שטענת שג'קסון לא אימן קבוצות בלי סיכוי לאליפות, אפשר לשאול מה השחקנים שהוא אימן עשו בלעדיו? התשובה היא 1. שאק במיאמי, וגם זה היה בעזרתם האדיבה של דוויין וויד, פט ריילי והשופטים.
בקשר לדיון על ג'קסון, יש לי עוד הרבה מה להגיד להגנתו אבל נשמור את זה לפעם אחרת.

הבעיה עם תואר מאמן העונה היא שהוא הכי מושפע מתזמון וסיטואציה, כך שאפשר להתדיין עליו בלי סוף. במיוחד העונה, כשלא היה מישהו ברור שהולך לזכות (כי נמאס כבר לבחור בפופוביץ'), הדיון הזה הופך לרב-משתתפים. אבל זה לא אומר שאפשר לרדת לרמה של ירידות בגן.

דרך אגב, מאסאי יוג'ירי ה-GM של העונה. חבל שלא התערבתי על זה עם מישהו.

לי אין ספק שקארל היה צריך להיבחר כמאמן העונה (אגב בחרתי בו בהופס).אם זה היה לאחר הסיבוב הראשון בפליאוף הייתה טענה רצינית למארק ג'קסון.אך בליגה הרגילה קארל עשה הכי הרבה.
בנוסף התואר מגיע לו גם בתור הסתכלות כללית.הבן אדם 25 שנה בליגה הוא עבר הרבה כולל אמון בריאל מדריד. ולכן מגיע לו בגדול.הוא בערך האפי בירינביום של הנ.ב.א